איך לבחור מקום לחתונה

זהו זה, הודעתם לכולם, ויש אפילו טבעת, אבל עכשיו צריך לבחור את המקום המושלם לחופה וקידושין. אז הוא הציע, ואת אמרת "כן, אבל איפה נתחתן?". על מה חשוב לשים דגש? ואיך מתחשבים בכמה שיותר אלמנטים מבלי לפגום באיכות האירוע? המדריך המלא למציאת מקום מדהים עבור חתונה של פעם בחיים.

1. מיקום גאוגרפי
מומלץ לבחור במיקום מרכזי ככל שניתן, מקום שאינו מרוחק מנסיעה של יותר משעה וחצי מאזור מגוריהם של רוב האורחים. אירוע במקום נידח, ייאלץ חלק מהמוזמנים לעזוב את האירוע בשעה מוקדמת יחסית, מה שעלול לאכזב אותם ואתכם. אם תרצו להקל על האורחים שבאים מרחוק, שכרו צוותי הסעה שישנע מנקודות איסוף מרכזיות אל החתונה ובחזרה. כך, האורחים גם יוכלו להישאר עד מאוחר, וגם לשתות כאוות נפשם ולשמוח אתכם.

2. גודל המקום וכמות מוזמנים
ישנם מקומות שדורשים מינימום מוזמנים, ואילו אחרים לא יכולים להכיל כמות גדולה של אנשים. חשוב לבצע חישוב מדויק ככל הניתן שלוקח בחשבון את כמות האנשים שעתידים להגיע. יש מקומות הנפרשים על פני שטחים גדולים, בהם קהל מצומצם ייבלע וייצור תחושה שהמקום 'גדול' על כמות האנשים, וישנם מקומות אינטימיים יותר שייראו צפופים מדי עם כמות גדולה של אנשים. נסו להתאים את כמות המוזמנים לקיבולת המקום כדי ליצור חוויה הרמונית.

high&-telaviv

3. גן פתוח או אולם סגור? ומה עם שניהם ביחד?
הבחירה בין גן אירועים, לאולם מקורה נובעת הן מהעדפה אישית שלכם, והן מהתחשבות בתנאי מזג האוויר. האם מראה הטבע והעצים מדבר אליכם? או אולי מקום סגור ומעוצב מתאים לכם יותר? למרבה ההילולה והשמחה, כיום לא חובה לעשות את הבחירה. מקומות רבים מציעים שילוב בין השניים, כך תוכלו ליהנות מהאווירה הפסטורלית של הגן, לצד מבנה אורבני ועדכני—מי אמר שניים במחיר אחד ולא קיבל?

4. חלל מודולרי ואדפטיבי
אנחנו בעולם שכל הזמן משתנה, וכאלה גם אנחנו, לא רוצים להתקבע ולהתחייב (חוץ מלאהבת חיינו כמובן). זוגות רבים מאסו במקומות שנראים כמו אולמות גדולים וכבדים, במקום זאת, היום מחפשים מתחמים מודולריים, כאלו שאפשר לעצב אותם בקלות בכל קונספט שעולה על הדעת. בין אם תרצו לבצע שינויים במיקום החופה, או להוציא את רחבת הריקודים החוצה, קחו זאת בחשבון אם בא לכם קצת לשנות ולגוון. בדקו את רמת העיצוב של המקום, האם יש אלמנטים שתאלצו להוסיף בעצמכם. לרוב, המקום מספק עיצוב של ארבעה אלמנטים: חופה, שולחנות, מזנונים ועיצוב החלל עצמו. ישנם מקומות שעובדים עם מעצבים קבועים, ואחרים שמאפשרים מעצב חיצוני. בררו איזה עיצוב כלול במחיר והחליטו אם אתם מעוניינים לקשט מעבר.

roof-wedding-telaviv

5. חוויה קולינרית
אוכל טרי, חדשני, בטוב טעם ולשביעות רצון חתן וכלת השמחה (אתם לא אוכלים ביום הזה) והאורחים שלהם (לא אכלו שבוע, אבל יאכלו הכל ביום החתונה), הוא אחד האלמנטים החשובים והמשפיעים ביותר על אווירת האירוע והגדרתו כמוצלח. החוויה הקולינרית צריכה להשאיר בפה טעם של עוד, ולמשוך את המוזמנים כל הזמן לטעום, ולתבל את היום הנפלא הזה. במקומות רבים, ישנו קייטרינג שמגיע עם המקום ולא ניתן להחליפו. בררו על השף, על הקייטרינג, שאלו להמלצות, השתדלו להגיע לאירועים של אותו קייטרינג כדי לחוות את האוכל מהצד, האם הוא טעים לכם ומתאים לסוג האירוע שאתם מתכננים.

ראיתם פלייטינג משגע בחתונה של חברים שלכם? זכרו להציע אותו לשף האירוע שלכם. אם הסוגיה רלוונטית עבורכם או עבור האורחים שלכם, בררו האם הקייטרינג כשר, כדי שביום האירוע לא תאלצו לראות את האורחים שלכם צמים. לאחר הטעימות, סגרו על תפריט וודאו שאינכם צריכים להוסיף תשלום נוסף מעבר לסכום שנקבע.

6. האנשים שמאחורי המקום
חשוב מאוד שתתחברו לאנשים שמפעילים את המקום, שתרגישו שהם אמינים, שניתן לסמוך עליהם, ושהם קשובים לבקשות שלכם. התנהלות טובה ויעילה מצד אנשי המקום תסייע לכם לבחור בהם כמובילי היום החשוב בחייכם. בדקו אודות המקום, על הבעלים, היפגשו עם מנהל האירוע שלכם וודאו שהוא מספק לכם מענה לוגיסטי במהלך האירוע, כך שתוכלו להשאיר את כל הדאגות לו בזמן שאתם מפזזים ברחבה בראש שקט.

 

7 דברים שמשמחים כל כלה

הברכה שנשמעת מיד לאחר שבירת הכוס המפורסמת היא "כל חתן וכל כלה", אבל בתכלס, ברור שהעניין הוא בכלה עצמה. אז כדי שלא תהיי כמו 'כל כלה' (אחרת), הנה 7 דברים (גם מספר טיפולוגי) שמשמחים כל כלה (את אחת ויחידה) ביום חתונתה.


מסיבת רווקות לוהטת

בין אם הכתירו אותה כחברה הכי טובה של הכלה, ובין אם בחרה בעצמה, ארגון מסיבת רווקות הוא כאב ראש בפני עצמו—שלא נדבר על ההוצאות שהולכות וטופחות משנה לשנה, ומחייבות את קהל החברות של הכלה לשבור קופת חסכון. אז למה בעצם? הרי מצ'ק שמן ביום הכלולות הן לא יוכלו להתחמק, אבל כן ניתן לצמצם הוצאות מיותרות לפני. כדי שמסיבת הרווקת תהיה מושלמת, כדאי לארגן אותה בחיק הטבע, בים, בטיול של יום בארץ – מקומות חדשים ומרעננים שלא בהכרח דורשים סכומי כסף גדולים. כך, חיוך גדול יעלה על פני הכלה, על קרוביה, ואפילו הארנק יהיה מרוצה.

wild-party-event

שמלה שהיא רק שלה
חתונה היא גם ככה עסק מאוד יקר, והאנרגיות והמשאבים שבתכנון אירוע שכזה, היא לה בהכרח איזה קולולולוללולו גדול. אז איפה שאפשר 'לעשות תספורת' אולי רצוי, ואפילו כדאי. ולא רק לשם החיסכון הכספי, אם כי יותר בקטע שהיצירתיות כאן כדי להחליף את שמלת הפייטים. אז מה עושים? לכל כלה יש חברה, או חברה של חברה שלמדה עיצוב אפנה, אותה מחשיבים כ'פאשאניסטה' של החבורה. היא יכולה להיות עדיין במהלך התואר, או אחרי, אבל היא הכתובת לשמלה המבוקשת. משהו קליל, לא מתאמץ, והכי חשוב: ייחודי. ביום הגדול כשישאלו את הכלה מאיפה השמלה שלך? היא תבשר בהתלהבות – "חברה שלי תפרה".

הפריחי את השממה
כתר פרחוני אביב זוהי בהחלט עונה של התחדשות ופריחה, וגם לכלה מגיע לדשן את שיערה, ולקשטו עם כתר עשוי פרחים. האפשרויות רבות, מפרחי פסטל עדינים שמתאימים לחתונות צהריים, ועד פרחים בגוונים עזים יותר. חשוב שבחירת גווני הפרחים תתכתב עם איפור עדין, צבע העיניים והשיער של הכלה, על מנת ליצור מראה הרמוני וטבעי. אז מה את יותר – היביסקוס או סחלב?

משפחה כן בוחרים
למלא אחר הוראות הכלה כל בן משפחה שחווה חתונה של קרוביו, יודע שביום הזה, לא משנה מה הפקודה מפי הכלה – יש למלאה! אז אולי לחלק מכם לא צריך להזכיר, אבל לכל אותם אלו שקצת שכחו – ביום הזה אתם ה – "Yes (wo)man". המטרה היא לתת לכלה הרגשה שאתם שם להציל את המצב. אז חיוך גדול וכן להכל!

שושבינות מושלמות
אמנם זהו התפקיד של הכלה לבחור את השושבינות שלה, אבל גם עליהן מוטלת אחריות. בדומה למשפחה, גם הן, צריכות להתאחד ולהפגין סולידריות קבוצתית (גם אם לא התראתן מהיסודי). חשוב לגרום לאורחים לחשוב שישן אחווה נשית בין השושבינות, ושהן באו להרים לכלה.

tel-aviv-wedding-bride

עיסוי מפנק
אין כמו לפתוח את יום החתונה (גם היום שלפני זה בסדר) במסאז' עמוק שישחרר את המתחים שבגוף. אפשר לקחת את אמא, חברה טובה, או אפילו ללכת לבד, לזמן שמוקדש לכלה ומתעסק רק בה.

מתכון ליום 'מלחיץ' רגוע – מיץ סחוט ומדיטציה
זוהי לא קלישאה. האנרגיות שפותחות את הבוקר שלנו בהחלט משפיעות על כיצד המשך היום ייראה. ביום גדול כמו זה, כלת השמחה צריכה להיות במיטבה, והתשובה לכך מתחילה בה. רצוי לקום ליום שליו ככל שניתן, לסחוט מיץ טרי, לתרגל 10 דקות של מדיטציה ולחשוב על הנשימה. 1,2,3. הכל בראש!

צילום: כלות אורבניות

מיקס מזרחי בחתונה: בעד או נגד

במהלך השנים האחרונות, הצליחה המוזיקה המזרחית לייצב עצמה גבוה בסולם המוזיקה המרימה, זו שתציל כל חתונה יבשושית, ותקים מהכסא גם את הדודה שבדיוק החלימה משלבקת חוגרת. אבל הדעות עדיין נשארו חלוקות. נשארנו מבולבלים לאן נושבות הרוחות והדציבלים מול "מזרחית? לא בבית ספרי, ובטח שלא בחתונתי" לבין "חתונה בלי מוזיקה מזרחית היא לא חתונה". האם הגפילטע פיש ירקוד בצלחת? או אולי ששרית חדד תדקלם ערב שירה? מה בטוח – יהיו כפיים.

נגד – העם דורש צדק חברתי (ומוזיקלי)

אנשים ישתו מספיק, הם גם ככה לא יזכרו איזו מוזיקה התנגנה
ברגע שנשמעת ברחבה האימרה: "יאללה בלאגן", או כשרואים חבורות מעגלים גדולות—אחת של הגברים, כשהחתן מורם על כסא פלסטיק באוויר, והכלה בדיוק איבדה עגיל פנינה אחד—מבינים שהאורחים באירוע כבר שתו מספיק ולמעשה כל מוזיקה שלא תנוגן, הם יקפצו וירקעו ברגליים, ואפילו ילמדו את כוריאוגרפיית הזומבה בזמן החתונה. כל מוזיקה תעשה את העבודה. אז למה להתעכב על מוזיקת סלסולים כשאפשר להרים עם "ממעמקים"?

מוזיקה מזרחית היא עממית וזולה
בואו נודה באמת, דרבוקות, חפלות, וסלסולים לא מתכתבים עם אלון אולארצ'יק, צביקה פיק או אברהם טל. אמנם, מוזיקה מזרחית מנסה לדבר על יחסים מורכבים: "היא מזמינה הפוך לשנינו, ורק מתלוננת על החום" (מאת פאר טסי). אבל אם להיות כנים, אין ספק שכשעידן רייכל עושה את זה, זה הרבה יותר עמוק. מוזיקה מזרחית פשוט נשמעת זולה, נמוכה, רועשת ופונה רק לחתך הגילאים הצעיר בחתונה – זה שמבין את הסלנג המזרחי, מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה.

המילים המטופשות בשירים מביכות אותנו
בין אם אתם לא מבינים מה משמעות המילה: "שימדורה" (כפרה עלייך), או שחשבתם שיש לכם מושג למי מתכוונים כשאומרים: "אבא" (הכוונה לאלוהים שבשמיים, לא לאבא שלכם), המילים במוזיקה המזרחית לפעמים לא עושות שכל, בלשון המעטה. המרדף אחר חרוז שישב טוב על הביט, מולידה משפטים חסרי היגיון למדי: "קוראים לזה שַׁגַּעַתְּ קוראים לזה טַרֶפֶת כשכל המועדון כמו צלחת מעופפת קוראים לזה היסטריה כבשנו גם את טבריה עלינו על הגל" וכדי שהכל יתחרז בצורה חסרת משמעות כמו ברוח השיר , נקנח ב- "וכל מילה נוספת חסל סל סל".

למה צריך להאזין לזמר מייבב ששברו לו את הלב?
הרבה פעמים, זמרים ים תיכוניים מרגישים צורך לחלוק עם הקהל את כל מה שלא טוב להם בחיים. אז איך מסלקים את הכאב הנוראי? בוכים, מייבבים על מר גורלם, ואם אפשר לקשט את השיר באקורדים עצובים וכינור מתייפח – מה טוב. ואז בשירי הסלואו של הערב, האורחים צריכים להתמודד עם משפטים כמו: "איך הלכת ממני יא באבאסאלי?" כשהם בכלל לא במצב רוח לנחם אבלים. אז בואו נחסוך את הבכי והדמעה וניתן שלמה ארצי לנשמה. הצליל של דרבוקה מזרחית דומה מאוד לקונגה לטינית, לא? מה, ישראל זה לא כור היתוך? יש כאן הכל מהכל, כל הצבעים, ריחות, מרקמים, עדות, טעמים. כולנו היינו פזורים בעולם, ובאנו עם מטען תרבותי לארץ המיוחלת. למי יש שורשים באמריקה הלטינית? או תמונה עם אנריקה אגלסיאס? גם לטינוס זה אוריינטלי! לא תמיד צריך להיצמד למקור, ולפעמים אולי טוב שכך. קונגה הלטינית מפיקה צליל דומה לצלילה של הדרבוקה, אבל מספיק שונה כדי לא לשלוח את האורחים שלנו הביתה לקול הטק טק טק טק טק. חוץ מזה, ישראלים אוהבים רגטונים עם נגיעות אתניות. תן לי בקונגה ותרקיד לי את הדודה!

חתונה אשכנזית לא חייבת להיות פוליטיקלי קורקט
עם כל הכבוד, למרות שהפעם הכבוד נמצא בסימן שאלה כשמדברים על מוזיקה מזרחית, מה לעשות, לפעמים שמן ומים לא נמהלים. אם נשאיל זאת לעולם החתונות, אז גם אשכנזים ומוזיקה מזרחית עלולים לא להתחבר. העדה האשכנזית מתאפיינת בחתונות מוקפדות, כמות מוזמנים לא גדולה מדי, ומוזיקה רגועה (יחסית). כשרוצים להרים חתונה בקלאס, מוזיקה צורמת ואוריינטלית לפעמים פחות הולכת יד ביד עם הפינגר פוד או קרפצ'יו סלק בטמפרטורת החדר. עם היד על הלב, אשכנזים לא מכירים את מרבית השירים המזרחיים, אז למה לעשות פאדיחות להם ולנו? בואו נחסוך את המבוכה מהניסיון להתמזרח ותנו להם במתי כספי.

בעד – העם דורש קצב מזרחי

"סלסלי אותו, אל תעשי לו חשבון"
כמובן שבמקור זה: "בלבלי אותו, אל תעשי לו חשבון", אבל בואו נסכים שבחתונה ממש לא צריך לעשות חשבון (גם לא על הצ'ק שנתתם). מה שבטוח, חתונה בלי סלסולים זו לא חתונה. ומה שעוד בטוח זה שאמנם מדובר בלהיט ישן, אבל השיר בהחלט השתרש למוזיקת החתונות והפך להיות מסורת באירועים משמחים. אז תעשו חשבון נפש, ונראה אתכם מעבירים חתונה בלי קובי פרץ.

ניסיתם פעם לעשות כפיים לחווה אלברשטיין?
עם כל הכבוד, ויש כבוד רב לזמרת, לפעמים מזרח ומערב לא מתמזגים. השעה כבר חצות, אוכל הלילה כבר יצא, ולכם בא עוד לרקוד עם הפיתה ביד. בואו נודה שחווה פחות תרים לנו. יאללה כפיים! אבל עם פאר טסי זה יהיה כיף כפליים.

אף אחד לא עושה חתונה בלי עומר אדם –
כן כן , ממש כמו הבית מתוך השיר 'מהפיכה של שמחה': "שמעתי שעושים פה מסיבה בלעדיי אפ'חד לא עושה את זה יותר טוב ממני

6 קוקטיילים מושלמים לחתונות

"היום קוקטייל באירוע הוא משהו יותר כיפי מלשתות וודקה-רדבול ולשמוע את "בלבלי אותו" ברקע", מספר המיקסולוג מאור נונברג. "זה מביא גם סוג של קלאסיות, איזה עידון מסוים. אתה מחזיק קוקטייל מרטיני, או סנגרייה נעימה, או סאוור כיפי—זה משהו שמשנה קצת גם את איך שאתה מבלה באירוע עצמו".

נונברג נמצא בתחום האלכוהול כבר 11 שנה. היום הוא מהבעלים של הג'ספר בר: בר הקוקטיילים החריף בדיזינגוף, חלק מהגל החדש של ברים כמו האימפריאל בר והבל בוי. הקאמבק של הקוקטיילים הקלאסיים גולש גם לחתונות, והרבה זוגות כבר לא מסתפקים ב-"בר אקטיבי" עם צ'ייסרים במבחנות, אלא רוצים לקבל את האורחים שלהם עם משהו יותר שווה—ואנחנו לא מדברים על סקס און דה ביץ' ופליימינג למבורגיני. ג'ספר נכנסו גם לעסקי החתונות כדי לרקוח קוקטיילים מרהיבים גם לדודה והדוד, ואחראים בין היתר על בר הקוקטיילים המשובח ב-&HIGH. כדי להכניס גם אתכם לעניינים, ישבנו עם נונברג לדרינק וקיבלנו ממנו שישה המלצות לקוקטיילים מושלמים לחתונות.

post-image-1

1. אפרול סנגריה

כדאי להיכנס לחתונה ברגוע ולהתחיל עם משהו נעים—אפשר לדפוק את הראש אחר כך על הרחבה. לכן הקוקטיילים שהכי מתאימים לחתונות הם קלילים יותר שמבוססים על אפריטיפים (משקאות אלכוהולים שנוהגים לשתות כמתאבנים) וביטרים מעוררים (אלכוהול שהוכן עם עשבי תיבול—שום קשר לאבי ביטר). האפרול סנגריה מתאים בול. מכינים אותו מאפרול (ביטר אפריטיף איטלקי), יין לבן, אפרסקים, ורוזמרין. מתקבל דרינק מתקתק שעושה טוויסט על הסנגריה הישנה והטובה, סוג של "אולה" רק באיטלקית.

2. הקוסמופוליטן

רגע, קוסמו זה לא כזה ניינטיז? זה לא הדרינק הורוד ההוא שארבעת הנשים שתו בלי הפסקה בסדרה "סקס והעיר הגדולה"? נכון—ואנחנו אוהבים אותו (וגם את סמנת'ה). אניוויי, הקוסמו הומצא בניו יורק בשנת 1993 ומורכב מוודקה, טריפל סק, מיץ אוכמניות, ומיץ ליים טרי. למרות התדמית הנשית של הקוקטייל, גם גברים אמיתיים לוגמים אותה באהבה רבה, רק אולי בכוס אחרת שלא תפגע להם יותר מדי בתדמית המטרוסקסואלית.

post-image-3

3. ג'זמין

דרינקים בחתונה אמורים ללוות אותך אל תוך האירוע: לתת טעם טוב בפה, לעזור לשחרר את העניבה, וגם לגרום לך להראות כמו מישהו שמבין עניין. הג'זמין, קוקטייל שגם הוא הומצא בתחילת שנות התשעים, עונה על כל התנאים האלה. משלבים ג'ין וקמפרי עם פסיפלורה ומיץ לימון ומקבלים משקה ורדרד שאולי נראה דומה לקוסמו, רק שהוא בעל מרירות כיפית ומתקתקות קלה.

4. מונטנגרו סאוור

בזמן שיש נשיקות וחיבוקים וקריאות "היי מאמי" צריך משהו שייתן הפוגה קלה מהמינגלינג. קחו רום קובני, סירופ שקדים, ורמוט, ותוסיפו טיפה חמיצות וביטרים, ויצא לכם מונטנגרו סאוור: משקה אוורירי ונעים בטעם מרציפני קל. לאפקט מקסימלי, מומלץ להוסיף מקל קינמון, נענע, והרבה קרח. רק אל תשכחו לנקות מדי פעם את הליפסטיק של הסבתות מהלחיים.

5. פרנץ' ‘75

אם אמרנו שהקוקטיילים הקלאסיים מתקמבקים, אז קבלו קוקטייל שהומצא במלחמת העולם הראשונה בפריז, קוקטייל שאמרו שהקומבינציה שלו בועטת כל כך חזק שזה מרגיש כאילו יורים עליך עם תותח שדה צרפתי 75 מילימטר. טוב, אולי רפרנסים מ-1915 כבר לא כאלה רלוונטיים, אבל השילוב בין ג'ין, סוכר, לימון, ויין מבעבע יבש כנראה יעזור לכם להבין למה הם התכוונו.

6. &HIGH אייס טי

זוכרים את הלונג איילנד אייס טי שדפק לכם את הראש בסוף התיכון? ובכן, הוא חוזר בגרסה חדישה ומחודשת שהוכנה במיוחד עבור &HIGH. האייס טי הזה משלב בין ג'ין, מלפפונים, אפרסקים, ואנגוסטורה ביטרס. למקרה שלא הכרתם, נעים מאוד, אנגוסטורה הוא משקה תבלין מריר שמגיע מהאי הקריבי טרינידד וטובגו ועושה לאלכוהול את מה שחומץ בלסמי שחור עושה לבישול. כמ שדשא עם חומץ בלסמי יהיה טעים, כך אנגוסטורה תמיד משדרג קוקטייל ועוזר לאזן מתיקות עם קצת מרירות לכדי טעם מושלם.

7 הריקודים הכי מביכים על הרחבה

בנקודה מסוימת במסיבה, בדרך כלל אחרי שהאורחים כבר הורידו כמה צ'ייסרים, המוזיקה נהיית קצת יותר טראשית. כפתורי החולצה נפתחים, השמלות מתפזרות, ואנשים רוקדים את עצמם לדעת. אולי זה כיף ומשחרר, אבל קצת פחות כשפותחים למחרת את הפייסבוק ורואים שמישהו צילם אתכם מנסים להביא אותה באיזה מהלך על הרחבה ונכשלים בגדול. אז כדי לעזור להימנע מפאדיחות, אספנו בשבילכם את שבעת הריקודים הכי מביכים על הרחבה: מהאבא, דרך הגל, ועד גנגם סטייל.

האבא
אבות פשוט לא יודעים לזוז. שנים של ריקודי עם בבית הספר וחוגי ריקודים סלוניים עם אמא לא עזרו—אבא לעולם ירקוד את הריקוד האחד הזה שהוא יודע, את האבא, כשהוא זז מצד לצד במכנסי חאקי עם יד או שניים על החגורה. ואז מגיע הרגע הנורא מכל: לגלות שאני רוקד בדיוק כמוהו.

הרובוט
מאוד מפתה לרקוד את הרובוט. זה נראה קל ויש לנו איזשהו אימג' בראש של ברייקדנסר שעושה רובוט מושלם ברחובות ברוקלין של שנות השמונים. הבעיה היא שאנחנו לא בברוקלין ולא בשנות השמונים, ואנשים שאין להם מושג איך לעשות את הרובוט עדיין מנסים להראות את הכישורים המוטוריים שלהם—במיוחד אם הדי ג'יי מביא אותה פתאום ב-"Intergalactic" של הביסטי בויז.

ברייקדנס
ואם כבר דיברנו על ברייקדנסינג, צריך לחוקק חוק נגד ברייקדנסינג על הרחבה ללא רישיון. יש קמצוץ ברייקדנסרים אמיתיים בארץ (מה שנקרא בי-בויז), אך כל שאר הוואנאביז שמנסים להסתובב על הרצפה פשוט יוצאים פתט. עדיף כבר לרקוד כמו אבא.

Moonwalk
כשמייקל ג'קסון עשה את המונווק, בו הוא הולך אחורה בזמן שהוא נראה כאילו שהוא הולך קדימה, ממש נפעמנו. מייקל כבר לא עמנו, אך המהלך הזה כן, ותמיד יהיה איזה אידיוט שיכור על הרחבה שיחשוב שהוא מלך הפופ.

הגל
מה יותר גרוע מגל אחד? שני גלים. קרוב המשפחה של הרובוט נראה קל ומזמין, אך הוא משפיל באותה מידה. כולנו נפלנו בגל, אז לפני הפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם מרימים את הידיים לצדדים תוודאו לפחות שאין סמארטפונים באזור לתעד את המבוכה.

המקרנה
חשבנו שזה טרנד חולף, להיט קיץ מהניינטיז שיעבור כמו הקרוקס, אבל שיר "המקרנה" של ההרכב הספרדי לוס דל ריו מסרב להיעלם מהרחבה. לצערנו הוא הגיע בחבילה עם הריקוד הטיפשי הזה. וכן, כנראה שאחרי כמה בירות גם אנחנו נמצא את עצמינו שמים את הידיים על האגן, אז תהיו חברים ותעצרו אותנו מיד.

גנגם סטייל
בדיוק כשחשבנו כשאי אפשר יהיה להתעלות על המקרנה עם שיר פופ דביק וריקוד טפשי, הגיע פסיי מדרום קוריאה והדביק יותר מ-2.5 מיליארד צופי יוטיוב במחלת הגנגם סטייל. זה היה חמוד בערך לארבע דקות ושתיים עשרה שניות. היום להראות כאילו שאתם רוכבים על סוס עם לאסו זה כזה 2012.